שנות טובות

כשהתחלתי במסורת של משלוח שנות טובות בחרוזים - הן נכתבו ידנית, אחת לאחת, וגם מעגל הנמענים היה קטן ואינטימי. באחת השנים, הכנתי ברכה כתובה בעט מוכסף, ובפינת הדף הדבקתי חפיסת שוקולד קטנה וכתבתי: "לשמור לשעות קשות במיוחד"...

בין מקבלי הברכה היה ראש עיריית רעננה דאז, זאביק בילסקי, שהניח את הברכה עם השוקולד במגירה, לשעה קשה במיוחד, כמו שנכתב...

כעבור שנתיים הגיע טלפון.

"אל תשאלי מה קרה". זאביק היה על הקו. "כבר שנתיים, בכל פעם שקרו סביבי דברים, פתחתי את המגירה, הסתכלתי על השוקולד, ושאלתי את עצמי: 'זאביק, עם יד על הלב, האם זה הרגע הקשה באמת?'. שנתיים ימים - פתחתי, החלטתי שעדיין לא הגיע הרגע, וסגרתי. עד היום. היום הוא הגיע... פתחתי את המגירה, תלשתי את חפיסת השוקולד, קילפתי את העטיפה, וגיליתי... אוי, שהתולעים כבר אכלו הכל"...

... עם השנים, וככל שגדלה רשימת הנמענים, הפכה הברכה הידנית למוצר דפוס מהודר, ובשנים האחרונות - ברוח הזמן, היא פרשה כנפיים ועלתה גם לאוויר. לפניכם מקבץ שנות טובות בחרוזים שנכתבו לאורך השנים - להנאתכם. והעיקר שתהיה לנו יום-יום שנה טובה!